לביתה של משפחת אליפז הגעתי בערב. הילדים כבר ישנו, כן, כל השלושה, והבית שמלא בדברים של תינוק חדש שהצטרף לא מזמן למשפחה, היה מלא גם בניחוחות של בישולים לקראת שבת.
עם משפחת אליפז נמנים אימא דנה, אבא אייל, שני בת השמונה, הדס בת הארבע ואוהד שנאור בן החודשיים.
"אז ספרו לי קצת על עצמכם," אני מבקשת, ודנה חושבת ממה להתחיל.
לבסוף היא מספרת כי נולדה בעומר, למדה בתיכון "אשל הנשיא", שירתה בצבא במחנה ג'וליס, השתחררה ולמדה במכללה האקדמית של תל-אביב יפו מדעי המחשב והשתלבה בעבודה בהיי-טק. את אייל פגשה בתל-אביב דרך חברה משותפת: אייל הגיע יחד עם החברה לראות משחק כדורגל ("הפועל חיפה") אצל דנה, ודנה הגיעה הביתה במקרה וכל השאר כבר היסטוריה.
הם היו בני שלושים כשהכירו, תוך חודש עברו לגור ביחד ואחר כך נישאו.
אייל נולד בחיפה, למד בתיכון "עירוני ה'", שירת בצבא בחיל הקשר של המודיעין בתל-אביב שירות מעניין ומאתגר. אחרי הצבא נסע לטייל בהודו, במזרח, באוסטרליה ובניו זילנד עם חבר. קודם לכן הספיק לעבוד בבית מלון, ללמוד בישול כי רצה להיות שף, עבד בזה קצת והחליט שזה לא בשבילו. כשחזר מהטיול למד ביוטכנולוגיה במכללת תל חי ועשה תואר שני בביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.
אחרי שדנה ואייל נישאו הם טסו לאוסטרליה, שם למד אייל להיות יינן.
באוסטרליה נולדה שני, הבת הבכורה למשפחת אליפז, ואייל התחיל תהליך משמעותי של חזרה בתשובה. אחרי תקופה בארצות הברית החליטו בני הזוג כי הם רוצים לגדל את ילדיהם בארץ. לפני שבע שנים חזרו לארץ וחיפשו מקום שיתאים לחייהם כמשפחה שיש בה הורה דתי והורה חילוני, ולכן כששמעו על מזכרת בתיה ידעו שזה מקום שייתן מענה לדרך שבה בחרו.
היום יש למשפחת אליפז יקב משלהם: "יקב עדן", שהוא יקב בוטיק חי ונושם הממוקם בטירת יהודה.
אני שואלת על הילדים, וחיוך רחב מתפשט על פניהם של דנה ואייל:
שני בת השמונה לומדת בכיתה ב' והיא ילדה שמחה וחברותית, הדס בת הארבע הולכת לגן "ארז", היא ילדה עם שמחת חיים וצחוק מתגלגל ויכולת גדולה לנתינה. הבנות חברות טובות וקיבלו בשמחה את התוספת החדשה למשפחה, אוהד שנאור.