מתי נכון לבחור תיכון משותף לדתיים, מסורתיים וחילוניים שילמדו יחד?

משרד החינוך החליט לאחרונה לעודד הקמת תיכונים המשותפים לדתיים, חילונים ומסורתיים. החלטה זו נבעה מתוך העובדה כי במקומות רבים בארץ הוקמו בתי ספר משותפים בעקבות ביקוש של הורים למסגרות מסוג זה. המשמעות של החלטת משרד החינוך כי תיכונים אלו יקבלו תקצוב נוסף של שעות לימוד ותוספת של תקן נוסף לרכז מקצוע.

המודל הייחודי של בית הספר מאפשר לכל קבוצת זהות ( דתית/ חילונית/ מסורתית) לקבל מענה ההולם את תפיסת עולמה. המודל פותח ע”י רותי להבי כבר בשנת 1995 ופועל בהצלחה במקומות רבים בארץ. להבי פיתחה את המודל במסגרת לימודיה במכון מנדל והקימה את בית ספר קשת בירושלים אשר מהווה מגדלור לחינוך המשותף בכל הארץ.

בבתי הספר הפועלים על פי מודל קשת כל כיתה מורכבת מילדים דתיים, חילונים ומסורתיים. מרבית תחומי הלימוד נלמדים ביחד ואילו באותן תחומי לימוד בהן יש הבדלים בתפיסות העולם ובפרקטיקה היום יומית הכיתה מתפצלת לפי קבוצות הזהות. בבוקר הילדים שמעוניינים בחינוך דתי מתכנסים לתפילת שחרית ואילו הילדים המעוניינים בחינוך חילוני מתכנסים למפגש שיח העוסק בנושאים של פיתוח הזהות היהודית- ישראלית החילונית, פיצול זה קיים גם בחלק ממקצועות היהדות, דהיינו, קבוצת התפילה לומדת הלכה ותורה מתוך תפיסת העולם הדתית ואילו קבוצת המפגש לומדת תרבות ישראל מתוך תפיסה הרואה ביהדות מסורת, תרבות והשראה.

על המניעים של ההורים לבחור בתיכונים המשותפים ועל המודל הייחודי של בתי הספר ההלו ניתן ללמוד מהתיכון השש שנתי קשת שבמזכרת בתיה. בית הספר פונה להורים לבני נוער אשר החליטו להפסיק לזרום עם מה שמכתיבה החברה בישראל שמעוניינים לגדל בני נוער הפוגשים ומכירים זרמים אחרים בחברה הישראלית. לתלמידים והורים אשר מעוניינים להפסיק להתקיים בסביבה מבודדת ומנוכרת שאינם מפחדים לפגוש ולהכיר את האחר השונה מהם ולהיפך רואים במפגש עם ” האחר” מפגש מעשיר.

בתי ספר משותפים לדתיים וחילוניים מתאימים  מצד אחד למשפחות דתיות המעוניינות בחינוך ציוני דתי ליברלי הדוגל בחינוך משותף לבנים ובנות וחינוך למורכבות מלכתחילה ומצד שני למשפחות חילונית ומסורתיות המעוניינות לתת דגש נוסף מעבר למצוינות הלימודית גם לפיתוח הזהות היהודית- ישראלית החילונית.

המחנך , איש הקיבוץ הדתי, יוסקה אחיטוב ז”ל הטיב לתאר את חשיבות החיים ביחד “הכרת האחר והאחרות היא המקנה לנו את משמעות הבחירה. הצורך בשיח רב תרבותי אינו רק עניין של כורח, כדי להימלט מאימת השסעים וההתפרקות החברתית, אלא הוא מצרך חיוני המבוקש לצורך גיבוש הזהות העצמית. היחיד מעצב את זהותו בעזרת הדיאלוג שהוא מקיים עם האחר המשמעותי עבורו. דיאלוג זה, לא פחות מהדיאלוג עם העבר ועם ארון הספרים, הוא המעצב זהותם של היחיד והחברה.”

בוגרת בית הספר מיה שמש הטיבה לתאר את השיקולים שלה בבחירת קשת כבית ספר לשנות החטיבה:

“לפני תשע שנים קבוצה של הורים החליטה לחנך את הילדים שלה בצורה שונה, לאור רעיון שונה, ולשם כך הוקם בית הספר. אנחנו היינו קטנים מידי מכדי שנבין את האידיאל מאחורי זה או מכדי שיהיה לנו אכפת, רק ידענו שחלקנו חובשים כיפות וחלקינו לא. חלקינו צריכים לחכות בין בשר וחלב וחלקינו לא, ובכל זאת אנחנו לומדים ביחד. אמרו לי שזה חשוב, שזה חינוך לקבלת השונה, שזה “מגשר בין חלקים שונים בחברה הישראלית”, אבל אני לא הסתכלתי על קשת כהצהרה פוליטית אלא פשוט בית ספר. זה היה נראה לי מצחיק שזה כל כך משנה. ואולי זה היה חלק מהרעיון…היום אני יודעת שבתשע השנים האחרונות למדתי את החשיבות של הכרות עם מישהו שחושב אחרת ממני. ולמרות שגדלנו בחממה, ולמרות שהבית ספר שלנו הוא טיפה בועה, הוא גם לימד אותי שזה לא רק נכון, זה הכרחי, שהחלקים השונים בחברה הישראלית לא יהיו מנותקים זה מזה. למדתי שככל שאני שומעת יותר אנשים, יותר דעות, יותר זהויות, כך אני מגבשת את שלי.

למדתי גם שאנשים הם לא רק תוויות, יש בהם הרבה יותר מזה. למדתי כמה אנשים יכולים להשתנות במשך תשע שנים, כמה קבוצה יכולה להשתנות. למדתי שיש דברים שאף פעם לא משתנים. למדתי שיש הרבה אנשים להכיר, הרבה אנשים לשמוע, וגם אם הם נושאים את אותה כותרת, גם אם בראש שלי הם נמצאים באותה משבצת, יש להם דברים שונים להגיד. למדתי כמה חשובים האנשים שלוקחים את הכל לידיים, שמרימים פרויקט ותמיד מובילים את כולם, תמיד מקדימה.  למדתי כמה חשובים האנשים שלוקחים צעד אחורה, לוקחים הכל בפרופורציות. כמה חשוב שכל אחד ידע את החוזקות שלו, ידע מה יש לו לתרום. כמה חשוב לא רק להיות חלק מקבוצה, אלא אדם בפני עצמך, כי רק אנשים שונים גורמים לדברים לקרות”.

לפרטים נוספים ולהרשמה לכיתות י’ בשנת תשע”ח היכנסו לכאן >